מה זו הסכמה?

אזהרת טריגר

בדיונים על מקרה הניצול המיני בחוף בוגרשוב חזרה ועלתה התהייה מפי גברים רבים: "למה את קוראת לזה אונס?". טענו בפני שההתנגדות שלי לסיפור הזה היא פוריטניות מינית, וכי מדובר בחרמנות בריאה, השתובבות סקסית וקבוצתית על החוף שאם לא היה בה אלמנט כפיה, כנראה ולא היתה אונס. אולי ההתנהגות לא היתה נורמטיבית, אבל ממתי התנהגות לא נורמטיבית היא פסולה לכשעצמה?

ניסיתי ולא הצלחתי להסביר למדיינים איתי למה הניצול פה ברור כשמש. הלוגיקה שלי בנושא כשלה כשלון חרוץ (לא שהיא מוצלחת במיוחד מלכתחילה), וברגע שאוזכרו אלמנטים של תיאוריה קווירית (בדבר הדכאנות של הנורמטיביות והסכנה בחדירת המדינה לחיי המין של האזרח) הטיעונים שלי קרסו לחלוטין. כל מה שיכולתי לעשות זה למלמל "אבל זה מרגיש לא נכון".

הבעיה היא כנראה שאני מבינה אותה, או לפחות מרגישה שאני מבינה אותה. אני מבינה את האופן בו היא גירשה עוברי אורח שניסו לחלץ אותה משם, אני מבינה את התוקפנות כלפי אלו שסך הכל ניסו לשמור על כבודה העצמי, ואני מבינה למה זה נראה הגיוני, באותו רגע, לשכב עם חבורת נערים ששונאים אותך ובזים לך.

זו לא חרמנות, לא ככה היא נראית או מרגישה. זה צורך כפייתי ונואש בתשומת לב, בחיזוק חיובי כלשהו. זו אישה שצמאה למבט גברי שאינו מזלזל לחלוטין. היא רגילה לכך שרואים אותה כתמהונית, כמשהו שהוא בהחלט ובפירוש לא אובייקט נחשק או מכובד. ההזדמנות לקבל שבריר של נחשקות, חיזוקים חיוביים, מבט שרואה אותה לרגע, לא כשקופה אלא כאדם שמעוניינים בחברתו. בשביל הרגעים האלו של חום וחיוביות היא מוכנה לעבור הרבה, והיא תלחם עליהם, תלחם על ההזדמנות להאחז בנחשקות הזו לעוד רגע לפני שתזרק חזרה לאלמוניות הדחויה שלה.

אני מבינה אותה, אני מזדהה איתה, וזה עדיין אונס, זו עדיין כפיה, וזה ודאי ניצול של אישה אומללה, שרצתה חום, לא מין. היא הסכימה להתפשר על מין כאמצעי לקבלת חום, אבל המין עצמו לא היה המטרה. זו אינה אישה משוחררת המציגה את המיניות המפותחת שלה באמצע היום, אלא אחת שכלואה בתוך היאוש והשנאה העצמית של עצמה. אני מבינה. הייתי שם.

הייתי בת 16. הייתי דחויה בבית הספר, החבר שלי בזמנו נעדר רוב הזמן, ושם אותי במקום שני. אחרי 11 שנה של התעללות נפשית בבית הייתי חסרת מנגנוני הגנה, חסרת הערכה עצמית. את החיובי קיבלתי מגברים שראו אותי כאובייקט מיני. זו היתה החיוביות שהכרתי, מה שהיה זמין ומה ששם איזה פלסטר זמני על החור העצום והריק במקום בו אמור היה להיות הכוח הפנימי שלי והגאווה.

מה שאני מבינה בשנים האחרונות, ולא הבנתי אז, הוא שדובר היה בניצול, ושהעובדה שאני חסרת הגנות לא אומר שזו הצדקה לניצול. מקרים רבים בעבר שלי מתוייגים מחדש היום כאונס.

גורם אחד שתרם רבות לעובדה שלא תפסתי את המקרים הללו כאונס היא משטרת ישראל. כשהייתי בת 15 הגשתי תלונה על מקרה תקיפה מינית שהתרחש בחדרי. החוקרת סירבה להבין למה לא צרחתי ולמה לא יצאתי מהחדר, ולמה הסכמתי בעצם שיעשו לי דברים שממש לא רציתי שיעשו לי. היא לא הבינה למה ליוויתי אותו אחר כך לתחנת האוטובוס, והיא לא הבינה למה בעצם אני מגדירה את זה כתקיפה. השאלות שלה, הספק שלה, חלחל אלי ונספג. התלונה נסגרה מחוסר עניין לציבור. המקרה הזה היה מבחינתי מקרה בוחן למה שאינו אונס. לפיו הגדרתי וסיווגתי את החוויות שלי אחר כך.

והייתי בת 16. יצאתי לפאב בישוב, הזמנתי ויסקי וישבתי על הבר. גבר יפה תואר וטיפש התחיל לדבר איתי. ההתנהלות שלו היתה ערסוותית, והוא לא היה איש שיחה רגיש או מעניין, אבל הוא היה מספיק יפה כדי שאני אמשיך לדבר איתו בכל זאת. ליתר דיוק, הוא התנהג אלי מספיק יפה כדי שאני אמשיך לדבר איתו. ידעתי לאיפה זה הולך, ובשביל היחס החביב הזה הסכמתי לכיוון שבו זה הולך. הוא הזמין לי צ'ייסרים ושם לי יד על הגב, וזה היה ממש נחמד. פגשתי את החברים שלו אחרי כמה דקות והם הציעו שניסע לבית שלו. הסכמתי, כי ידעתי שהחום הזה בא במחיר. לא חשבתי על זה במושגים האלו באותו רגע, רק ידעתי שככה העולם עובד ושזה מה שמצופה ממני.

נסענו אליו, עם החברים שלו באוטו. עישנתי להם את הסיגריות, והרגשתי קצת כאילו אני מנצלת בחזרה, סוגרת את החשבון בכך שאני גומרת להם את הסיגריות בלי חשבון. עלינו אליו לחדר והתחלנו להתמזמז. מחוץ לחדר החברים שלו התחילו לראות איזה סרט. משהו באיכות גרועה, אני לא זוכרת איזה. התמזמזנו וחשבתי שזה דווקא ממש נחמד, כי הוא גבר יפה, ונהניתי להסתכל עליו. הייתי מאד שיכורה, אז לא שמתי לב לנקודה בה החברים שלו נכנסו לחדר. הם היו שניים. אחד מהם היה סביר, ולשני לא נמשכתי בכלל. את הידיים שלהם הרגשתי עלי פתאום, ואחרי שהתנגדתי אינסטנקטיבית לרגע השתחררתי. המגע שלהם היה נעים. לא מחרמן, אבל נהניתי להרגיש נחשקת, ונהניתי מהחום והחיזוק החיובי שזה נתן. הם דיברו על זה שאני יפה, יפה מספיק כדי לצלם אותי.

רשרושים מהמגירה רמזו על כך שאמצעי מניעה נשלפו, אבל הם העדיפו בלי. והיו כל כך הרבה ידיים מסביבי, ואפילו שרציתי רק אחד מהם, את החום מאחד מהם, שכבתי ונתתי לידיים האלו לרוץ עלי.

מההמשך אני לא זוכרת הרבה. אני זוכרת שמלמלתי שוב ושוב "רק אריק, רק עם אריק", ושזה היה אנאלי, ושזה היה ממש לא נורא כי היה לו זין פצפון. היו שם אקטים אחרים, אני מניחה, ולא זוכרת. היה חשוך וחם והיו כל כך הרבה ידיים.

כשיצאתי מהחדר לקחתי את מה שנשאר מחפיסת הסיגריות על השולחן, ולקחתי כמה לגימות מהויסקי. התלבשתי מהר, ורמזתי על כך שאני רוצה לחזור הביתה. שלושתם נכנסו לאוטו והקפיצו אותי הביתה, ניסו לדבר איתי ואני שתקתי. הם אמרו משהו על זה שיתקשרו אלי שוב, וחזרו על כך שאני יפה, אבל זה כבר לא כל כך עניין אותי. כשירדתי מהאוטו, קרוב לבית, הם צעקו לי משהו קולקטיבית ואני רק רציתי שלא יעירו את אמא שלי בטעות, אז לחשתי להתראות.

חזרתי הביתה והתקלחתי והלכתי לישון. ואטמתי את הפרטים האלו, כי ככה העולם עובד, ולא היה שום דבר פסול במה שהם עשו. אולי אני הייתי לא בסדר, אבל הם היו בסדר גמור. איפשהו בראש אפילו עשיתי צ'ק על חוויית האורגייה. לא סיפרתי לאף אחד, אולי לחברה הטובה (שכבר לא היתה טובה בשלב הזה), שכנראה ולא ממש התייחסה לעניין. זה היה אחד מהסיפורים האלו שאני מספרת, שאף אחד לא יודע איך לאכול. אז התגובה היא פשוט יאוש.

אני מבינה את האישה בחוף בוגרשוב. אני כבר לא שם, בנקודה הזו, אבל אני מבינה את מי שלא יכלה לצאת משם, ולא שופטת אותה. אלא רק את אלו שהתייחסו אליה כמו צינור נרגילה, כלי בחוויה הגברית המגבשת שלהם. קצת אחרי ששמעתי את הסיפור הזה וניתחתי אותו בכלים הפסיכולוגים והפמיניסטים שלי, הבנתי איזה זיכרון זה מעלה לי. אני מבינה אותה עד כאב.

מודעות פרסומת

37 thoughts on “מה זו הסכמה?

  1. תודה על השיתוף. מדהים איך דברים נוגעים בנו באופנים האלה וזורקים אותנו כלכך רחוק. טוב, טוב לשמוע שהמקום הזה אצלך מקבל מזור. את אמיצה ונותנת כוח בחמלה שלך לא רק לעצמך.

  2. קשה לקרוא, אבל תודה שחלקת. רק חוויות כאלה יעזרו לבנות- צעירות או לא צעירות- להבין שלא הן לא בסדר.

  3. תודה רבה ששיתפת. זה דורש הרבה אומץ. זה פשוט לא יאומן איך שגברים מתנהגים…. אני נותרתי חסרת מילים האמת, מהבנאליות של הרוע. אשכרה.

  4. פינגבאק: כאילו השלווה היא חוף הבהלה « האחות הגדולה

  5. תודה. אכן, לא מספיק רבים (וגם רבות) מבינים את המקום הזה, הדחוי והפצוע, שממנו אשה "מסכימה" לדברים כאלה. הייתי מוסיפה שהרבה פעמים זאת גם התנהגות פוסט-טראומטית, שבה אחרי שמי שכילדה עברה התעללות קשה (לאו דווקא מינית), משפילה את עצמה שוב ושוב באופנים האלה כי זאת הדרך היחידה המוכרת לה לקבל "התייחסות". הרס עצמי שנועד בין השאר "להצדיק" את זה שהתייחסו אליה כך. עצוב עד כאב.

  6. לא רק לך זה מרגיש לא בסדר:

    "על פי חוק העונשין, בהחלט ייתכן מצב שבו אשה "מסכימה" לקיים מגע מיני ועדיין נעשתה עבירת אינוס.

    סעיף 345 מגדיר מספר מקרים המהווים חלופות להיעדר הסכמה חופשית :
    סעיף 345(א)4, בעילה תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האישה, או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית, כגון היותה של האישה שיכורה או מסוממת.
    סעיף 345(א) 5, בעילה תוך ניצול היותה של האישה חולת נפש או לקויה בשכלה, אם בשל מחלתה או בשל הליקוי בשכלה לא היתה הסכמה חופשית לבעילה.
    . התפיסה שיש יחסי מין שהתקיימו "בהסכמה" אך הם אסורים ופסולים משום שהושגו ללא הסכמה חופשית מעוגנת בחוק העונשין מאז קום המדינה"

    Ortal Ben Dayan

  7. היי מאיה. פשוט סיפור נורא ואני לא יודע ואין לי מה לומר מלבד תחושת עצב שאני מרגיש יחד איתך. וחיבוק שאני שולח לך.

  8. סיפור עצוב וקשה שחשוב לספר. מכבדת אותך מאוד על כתיבתך והדרך שעברת ומשתקפת כאן. כמה קל לנצל, להתעלם ולפגוע.

  9. המאמר הזה ממש הכעיס אותי. זה נכון שיש הרבה נערות שעוברות את אותה תקופה בעייתית שאת תיארת, ושמנוצלות על ידי גברים בגילם. וזה ממש ממש נורא. אבל את לא מכירה את הנערה הזאת מהחוף, ואני לא ממש מבינה למה את חושבת שאת יודעת מה היא עברה או למה היא התנהגה בצורה שהיא התנהגה. מבחינתי זה ממש פטרוני ומחפצן, וזה שוב סממן של החברה הסקסיסטית שמפקפקת ביכולתן של נשים לקבל החלטות ולהגדיר את המציאות. האדם היחידה שיכולה לקבוע האם ההתחרשות הזאת היתה אונס או לא היא הנערה שהייתה שם, והקביעה שלך שכן היה שם אונס גרוע באותה מידה כמו הקביעה של אנשים אחרים שלא היה שם אונס. המאמר הזה היה יכול להיות מאוד חזק אם היית מתייחסת רק למציאות שלך, ולא כופה את הפרשנות שלך על אנשים אחרות.

    • תגידי, איך זה שכל תגובה מגעילה תמיד מסתתרת מאחורי שם בדוי או כותרת בדויה כמו ״יאללה״?
      אני מודה לך על הדאגה לאיכות הכתיבה שלי, אבל אני מסתדרת ומסוגלת גם בלי שתקראי לי סקסיסטית ומחפיצה (אפילו שאשמח לפרשנות החדשנית שלך לשני המושגים הללו).

    • אני לא מסכים עם עיניין: 'האדם היחידה שיכולה לקבוע האם זה אונס או לא זו הנערה הזאת'. יכול להיות ואף סביר יותר שאף היא, לא תסכים לגעת במקום הזה בו זה היה ניצול – תראי איזה דרך ארוכה וכואבת לוקח למנוצלים ונאנסים לראות/להודות ולהסכים לראות את זה. הראש ממהר למצוא הצדקות כדי להימנע מהקרע הפנימי הזה והזעזוע. זה דיסונאנס קשה. והרי מין ומיניות הם הכוח האנושי *שלדעתי* אנחנו מבינים הכי פחות והוא בא לביטוי הרבה פעמים בצורה הכי מעוותת, עקיפה ופוגענית. מין חופשי *באמת* הוא דבר ש*אני* טרם נתקלתי בו אישית במקרים כאלה קיצוניים(ואפילו במקרים פחות קיצוניים למעשה). נתקלתי בשיחזורים של תכנים מהילדות, במילואים של חללים, בכוח, שינאה עצמית, אובדן עצמי, בריחה, אגו, שליטה וכו'(כולל כמובן אני עצמי בנערות שלי ועד היום אני בודק את עצמי בנושא אבל לחלוטין לא בחופש של המיניות שלי או המין שלי). כמובן שיכול להיות שזה קיים, אני לא שולל מין חופשי והסכמה מלאה לביטוי של מיניות(אפילו ללא מין), פשוט לרוב מתחת לפני השטח זה מגיע ממקום סבוך, לא טובף לא שלם ולאו דווקא בריא לאדם ולבן/י זוגו.
      גם לדעתי אין זה משנה, לא פטרוני ולא מחפצן להזדהות כך עם אירוע או אדם. העיקר פה במאמר, לדעתי הוא הכותבת אשר מביאה משהו מעצמה – נקודת אור בתוך חושך והאפשרות להשתנות ולהרפא מתוכה. וזה נפלא ומרגש.
      ויאללה – אל תדאגי ותכעסי כלכך – ת'עכלס, ת'עכלס, אף אחד לא יוכל לקחת ממך את היכולת לקבל החלטות ולהגדיר את המציאות. זה שלך ורק שלך. בחינם, סתם כך. גם אם משהו ידביק אותך לתוך קטגוריה ותבנית גם אם משהו יכפה עלייך את הפרשנות שלו – זה יהיה שלו ורק שלו 🙂
      שיהיה עצמאות שמח ואמיתי גם במין וגם בכל
      ע

  10. שלום,
    לא אוכל להגיד שאני מבין עד הסוף את הדברים הקשים ששיתפת בהם, או שאוכל להזדהות באותה הדרך בה אישה תוכל. אני מקווה שבכל זאת אוכל להעביר עמדה שונה וביקורת כלפי עמדתך, מבלי לקשר אותה לסיפור האישי שלך.
    דבר ראשון- את לא האישה ההיא. עולם הערכים, הניסיון, הדברים החשובים לך, הקווים האדומים שלך, הדברים הדוחים/מושכים אותך מינית.. אתן שונות בכל הדברים האלה מהסיבה הפשוטה שאתן לא אותו אדם. שתיכן נשים, אך שונות. ישנן נשים הבוחרות להתפרנס משירותי מין וחיות עם זה בסדר. ישנן נשים שיעדיפו למות ולא לעשות את אותם המעשים.

    האם דיברת עם אותה אישה? את מכירה את עולמה הפנימי והערכים החשובים לה ? אני חושב שכל עוד לא עשית זאת, לא תוכלי להגיד שאת מבינה אותה. את מבינה את המקום הלא טוב שהיית בו בעבר, את מבינה היום שהגברים שסיפרת עליהם פה היו עבריינים, אנסים וחלאות. מבינה את עצמך ואת הסיפור שלך, לא את שלה.

    עפ"י עדותה של אותה האישה זו העבודה שלה, היא הסכימה לשכב עם אחד הנערים במים ולא שכבה עם האחרים. אין באירוע את אותם המניעים ו"משתתפים" כמו שהיו באירועים מהעבר שלך.

    http://digital-edition.israelhayom.co.il/Olive/ODE/Israel/LandingPage/LandingPage.aspx?href=SVRELzIwMTIvMDQvMjA.&pageno=MTQ.&entity=QXIwMTQwMA..&view=ZW50aXR5

  11. כל הכבוד על המוכנות לשתף, ועל האומץ להמשיך הלאה.
    בנוסף, לטעמי, אין פה שום דבר פמיניסטי, רק אנושי.

  12. תודה על השיתוף. בעצם כל מין שיש בו אלמנט של השפלה נובע מפצעים של כל המשתתפים בו. תמיד הסיפורים האלו מפנים אותי כהולומת אור להורות, עד כמה אנו מחזקים את ההורים כדי שיגדלו את ילדיהם באהבה, כבוד ונחת. והדעה שלי היא שאנחנו לא. ההורים הם השכבה באוכלוסיה שסוחבת באופן יחסי את רוב העומס. 3 חודשים ויאלה לנתק את העולל משד אמו להתחשל בפעוטון, כי עוד מעט גן וביה"ס, צבא, החיים הם לא פיקניק

  13. מזדהה עם התחושות שתיארת. כל הכבוד על החשיפה וההתמודדות האמיצה.
    אני אמנם לא מכירה אותך, אבל קבלי חיבוק וירטואלי חזק.

  14. תודה על השיתוף והאומץ
    על הפתח לנשים (וגברים) להבין עד כמה מעוותת התפיסה החברתית לעומת החוויה האישית,
    על האמונה ביכולת לשינוי אצל כל אחד ואחת

  15. תגובה לאיתמר- בראיון שנעשה איתה בערוץ 2 אמרה אותה אישה:" שתיתי קצת התרחפנתי קצת , לא סבלתי" . עד כמה הסכמה , שלא לדבר על על שחרור והנאה ממין אתה מוצא בהצהרה הזו? יש הרבה דימיון למקרה שמיה תיארה- נכון היא לא צרחה, היא לא התנגדה , אולי אפילו יזמה אבל בטח שלא מדובר פה בתשוקה מינית וללא ספק היה פה ניצול . מהעדויות של המלצרים על החוף הנערים גם קראו לה מכוערת וקראו לכל מי שרוצה מציצה לשים שקל ולעמוד בטור, אתה עדיין לא רואה את האלימות והניצול שבמקרה? את ההתייחסות אליה כחפץ? אלה היחסים בין המינים אליהם אתה מפלל?

    • לא הייתה פה אלימות.
      אני רואה התנהגות מגעילה, דוחה, שאני לא מבין, לא מזדהה איתה ולא אבחר בה.
      עפ"י תפיסת העולם שלך, ביחסי מין צריכה להיות תשוקה והנאה, אך עולמה של אותה אישה (יצאנית), שונה מעולם הערכים שלך. את העובדה הזו רוב הנשים לא מכבדות כאן.

      אני לא מתפלל למצב בו המדינה תכנס לחיי המין של אנשים ותחליט איזו התנהגות חוקית ואיזו לא עפ"י קריטריונים לא ברורים של "התייחסות לא ראויה" ו "ניצול".
      בשביל לשמור על החופש המיני של האזרחים, ההגדרות חייבות להיות ברורות : כפיה ע"י שימוש בכוח, איומים, סחיטה וכד'.
      אם המדינה תכניס קריטריונים לא ברורים לאכיפה שלה, אז חברי הכנסת יוכלו לעשו מה שהם רוצים. אולי יהיה רוב בכנסת לקבוע שיחסי מין בין גברים הם לא ראויים? אולי הממשלה תקבע לי שאסור לבנות קשרים רומנטיים במקום העבודה שלי ? חצי מהמשפחות בישראל הוקמו מהורים שהכירו בצבא/עבודה.. תרצי שהממשלה תקבע את התקינות הפוליטיות של כל מפגש אינטימי ?

      • לא הממשלה, אבל לא צריך לברוח לתחום הפלילי והפיקוח כדי למסד נורמות. אף אחד לא יעצור אותך אם תעקוף בתור, אבל זה ממש מעצבן ותסבול מגינוי חברתי. נורמות פסולות צריך לשרש- אחת מהנורמות הפסולות הללו היא אינוס. לא על נפגעות האונס האחריות לא להאנס- על הגברים הנורמטיבים שבסופו של דבר אונסים בלי לדעת אפילו, או לדעת בערך ועדיין לחתור לסגור את העסקה- עליהם האחריות, אותם צריך לחנך.

      • יש בעייתיות בשפה שאת משתמשת. אם בחרת להשתמש במילה "אונס", אי אפשר לכתוב אחריה "חינוך". אונס הוא מעשה כפיה קשה אשר מחייב ענישה ודין פלילי. מצד שני, אם בחרת ב"חינוך", אז תדברי על התנהגות לא הולמת, המנוגדת לערכים שלך, הלא מקובלת עליך וכו' – אל תדברי על אונס. אישה שעברה אונס במשמעות הכפייה הפיזית של המילה, לא תרצה לחנך את האנס או לעשות לו חרם חברתי..

  16. תודה על השיתוף.
    מה לדעתך ניתן לומר לנערות אחרות, שחושבות שזו האופציה הנוחה לקבל אהבה? או איך להציג את המציאות שתהיה בריאה יותר לנערות מול בחורים?

  17. הסיפור שסיפרת הוא באמת עצוב ונוראי. אבל השאלה שלי אלייך היא כזאת-האם את מדמיינת מצב שבו אישה מסכימה לקיים יחסי מין עם כמה גברים ולא יהיה מדובר בניצול? ומה עם מצב שגבר יסכים לקיים מין קבוצתי עם נשים?
    בנוסף, בדיונים מהסוג הזה יש לזכור את כפל המשמעות של המילים "הטרדה" ו
    ניצול". המשמעות המילונית, אפילו האישית של להיות מוטרד או מנוצלת, והמשמעות החוקית של מהי הטרדה (מינית) וניצול (מיני). צריך לזכור שאין חפיפה מושלמת בין שתי המשמעויות הללו. לא כל מי שמנצל אותך, או מה שמטריד אותך, הוא בהכרח ניצול והטרדה במובן החוקי.

    • לא צריך לברוח לתחום הפלילי והפיקוח כדי למסד נורמות. אף אחד לא יעצור אותך אם תעקוף בתור, אבל זה ממש מעצבן ותסבול מגינוי חברתי. נורמות פסולות צריך לשרש- אחת מהנורמות הפסולות הללו היא אינוס. לא על נפגעות האונס האחריות לא להאנס- על הגברים הנורמטיבים שבסופו של דבר אונסים בלי לדעת אפילו, או לדעת בערך ועדיין לחתור לסגור את העסקה- עליהם האחריות, אותם צריך לחנך.

      אני לא מבינה למה ישר קופצים ואומרים "הא, זה חוקי!" כאילו כל מה שחוקי הוא בסדר, וכל מה שלא חוקי הוא אוטומטית פסול מוסרית. הדיון כאן א-י-נ-ו משפטיֿ, אלא מוסרי.

      • כי עניין של מוסר הוא עניין סובייקטיבי בסופו של דבר. נכון שיש גם מוסר חברתי, ציבורי יותר מטבעו. אבל שוב, כשמשתמשים במונחים כמו "הטרדה" או "ניצול" הטרמינולוגיה המשפטית כבר שם. אלו מושגים מהתחום הפלילי בסופו של דבר. אי אפשר להגיד שמשהו הוא אונס בלי להפוך את הדיון לדיון משפטי, כי אונס היא עבירה פלילית(ואני מסכים איתך שאסור להאשים קורבנות אונס כאשמות, אפילו נתתי את גרוני למצעד השרמוטות, אבל אין לזה קשר לדיון).
        בסך הכל הערתי, בלי שיפוטיות רבה כלפי המקרה או כלפי הפוסט, שיש לזכור את הגבול הדק שבין הדיון המוסרי לבין הדיון הפלילי. אונס הוא מושג פלילי, ואסור להשליך אותו כלאחר יד.

      • העובדה שבמילה אונס נעשה שימוש בתחום הפלילי לא שולל את שימושה בתחומים אחרים. וסליחה, אבל לשכב עם נערה שלא הסכימה לשכב איתך, אלא עם חבר שלך, והיתה שיכורה מכדי לומר לא- זהו א-ו-נ-ס.
        זה לא חייב להיות בשיחים, זה לא חייב להיות מלווה בעצמות שבורות, וזה אונס. גם במשמעות הפלילית.
        הפוסט הזה והפוסט בהעוקץ מטרתו בין השאר חשיפת הפנים הלא מיתיות של האונס. הסתמיות שבו. הנורמטיביות שבו.
        אונס הוא מושג חברתי, לא משהו ששייך רק לאולמות המשפט כי הוא לא מתרחש רק באולמות המשפט. הוא מתרחש בין חברים וקורע קרעים במרקם החברתי היומיומי. אי אפשר להוכיח הרבה ממנו. הוא אינו מושג של בתי משפט, הוא מושג מוסרי וחברתי ויומיומי להחריד.

      • אונס זה לא דבר נורמטיבי.
        בכל אופן, הויכוח שלנו הוא על הטרמינולוגיה וזה ויכוח די אידיוטי. כל מה שאני אומר, ואני בטוח שאת מסכימה איתי שיש דו-משמעות למילים ניצול והטרדה. משמעות אחת בפן האישי, ומשמעות אחת בפן המשפטי(כלומר, לא כל ניצול או הטרדה שאדם מרגיש שעבר הם ניצול או הטרדה על פי החוק). לאונס, כך אני חושב, שמורה עדיין רק משמעות אחת. או שאנסת או שלא אנסת. כמו שרצח, שגם הוא מתרחש במרקם היומיומי הוא מושג משפטי.
        ועל זה הדיון במקרה הזה, וגם במקרים אחרים. על שאלת ההסכמה. את לא יכולה להחליט-זה אונס, כי אני החלטתי שלא הייתה פה הסכמה, תוך ייתור הדיון על ההסכמה עצמה. וזה מחזיר אותי לשאלות הראשונות שלי שנותרו חסרות תגובה-האם את מדמיינת מצב של יחסי מין רב משתתפים שהם כן בהסכמה?
        ואם יורשה לי להשתמש בדוגמה שלך. אז נכון שמצד אחד זה נורא לא חברי לעקוף בתור, אבל מצד שני זה לא הופך אותך לעבריין תנועה.

  18. אולי בגלל שאני גבר אני רואה את זה אחרת… אני מכיר 3 נשים (למיטב ידיעתי ללא נטיות הרס עצמי) שהולכות לדירות כאלה מרצונן, ורואות בסקס משהו ספורטיבי ואקסטרים ונהנות מזה (2 מהן עד היום).
    לדעתי האישית חבל להסתכל אחורה ולהתחיל להרגיש רע יותר, אפשר רק לשמוח שלא קרה משהו יותר גרוע ושעכשיו למדנו להיזהר יותר.

    אם השארתי אופניים לא נעולות מחוץ לבית, ועוצר בנאדם ושואל "של מי האופניים?" וכשאף אחד לא עונה לו הוא לוקח אותם – אני לא חושב שהוא אשם בגניבה… למרות שאולי בעל האופניים רק יצא לכמה דקות או שהוא חירש.

    • כן, גנבו לך את האופניים גם אם לא ענית כשמישהו שאל אם הם שלך. הגנב יודע שהאופניים לא שלו, זה לא שבגלל שלא ענית הוא התבלבל וחשב שהן שלו. האופניים אינן שלו, הוא יודע זאת. הוא יודע עם עצמו שזה מעשה פסול.
      אני מכירה עשרות נשים נפגעות אונס. חלקן לא הכירו בדברים שקרו להן כאונס, כי הן למדו לצפות לכל כך מעט מגברים, ולמדו שהעולם עובד באופן דפוק מסויים והן לא יכולות לעשות כלום בקשר לזה. היום אני מכבדת גברים יותר. אני מצפה מהם ליותר. אני מצפה מהם שלא יאנסו.
      מין המוני בהסכמה, כאשר האישה הסכימה לכל אחד מהמשתתפים אינדיבידואלית- זה אחלה, שיהנו. כשהמצב לא בשליטה, כשאת לא יודעת עם מי את שוכבת ומה קורה, זה לא ספורטיבי ואקסטרים, זה ניצול, שלא לומר אונס.
      אני לא צריכה ללמוד להזהר יותר- לומר לא? בהחלט. אבל להזהר יותר? גברים הם לא רכבת או זאב, הם בני אדם עם סוכנות ושליטה עצמית. הם מסוגלים לשלוט על עצמם, הם מסוגלים לא לאנוס.
      כמה אטימות נדרשת מצדך בכדי לומר לי לא להסתכל אחורה לעבר שלי ולהרגיש באופן מסויים? איזה מין אדם אומר לנפגעת אונס "תשמחי שלא קרה משהו יותר גרוע?"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s