אנחנו רגילות להתכווץ. כשאנחנו הולכות ברחוב אנחנו קצת מתכווצות, כדי שלא ישימו לב ולא יעירו. אנחנו קצת שפופות, קצת סגורות, כדי שאף אחד לא יפרש את החיוך או את זקיפות הקומה כהזמנה או כהתגרות. בציבור אנחנו יושבות מכונסות, שלא יראו לנו, שלא יחשבו, כדי לא להראות חולשה. המרחב הציבורי אינו המרחב שלנו, של נשים- הוא … להמשיך לקרוא
אני אישה. אני אישה סיסג'נדרית. אני אישה סיסג'נדרית הטרואית. אני אישה סיסג'נדרית הטרואית ואשכנזיה. ממצעד השרמוטות יצאתי בהרגשה קשה. זה היה אירוע מרשים מאד, ומרגש מהרבה בחינות. הרבה מאד קולות שבדרך כלל מושתקים הצליחו להתבטא שם בצורה צלולה, והרבה מאד א.נשים הגיעו והביעו התנגדות לתרבות שמביישת קורבנות תקיפה מינית, שמאפשרת אלימות כלפי נשים ומכילה באהבה … להמשיך לקרוא
כשזה נגמר הבנתי שיש חלקים שלמים בחיים שלי שישתנו לנצח. יש חוויות שאני כבר לא אחווה, דלתות שנסגרו בפני. אני כבר לא אהיה פונדקאית. אני לא אלד בלידה טבעית. אני לא אכנס למיטה עם מאהב חדש בלב שקט וללא חרדות. אני אתקשה בקבלת ויזה לארצות הברית. אני כבר לא טהורה, ויטאלית ובריאה. אני נגועה, מלוכלכת, … להמשיך לקרוא
הסערה שעורר פוסט הפייסבוק של ליאן רם בנוגע לנהג המונית שהטריד אותה מינית והדיון הציבורי בעניין שהמשיך גם כאן הם סימנים לשינוי מבורך. רוב התגובות, עדיין, התמקדו בשאלה האם החוויה של ליאן היוותה הטרדה מינית לפי החוק, האם היא הגזימה ומה פתאום הלינץ' הזה באמצע היום, אבל חלקן, פתאום, התמקדו בעיקר- שינוי התודעה.שינוי התודעה הזה לגבי … להמשיך לקרוא
כותב אורח/ עמוס בר אז איך נראה גוף של חשפנית? איך זה מרגיש לגעת במי שהיא מושא תאוותם של זוגות עיניים רבים כל כך, של עשרות אצבעות נפרשות ונלפתות סביב אגן צר, עוטפות שדיים שזופים ממש כיתר הגוף, אוחזות שטרות נוטפי זיעה? מה מתחבא בנפש עטויה בגוף שרק נגלה ונגלה ונגלה? הפעם הראשונה בה נגעו … להמשיך לקרוא
אזהרת טריגר בדיונים על מקרה הניצול המיני בחוף בוגרשוב חזרה ועלתה התהייה מפי גברים רבים: "למה את קוראת לזה אונס?". טענו בפני שההתנגדות שלי לסיפור הזה היא פוריטניות מינית, וכי מדובר בחרמנות בריאה, השתובבות סקסית וקבוצתית על החוף שאם לא היה בה אלמנט כפיה, כנראה ולא היתה אונס. אולי ההתנהגות לא היתה נורמטיבית, אבל ממתי … להמשיך לקרוא
הפעם האחרונה בה הרגשתי דור שלישי לשואה היתה באפריל 2009. זה היה במוזיאון המלחמה האימפריאלי בלונדון (The Imperial war museum), בתערוכת הקבע שלהם על השואה. שתי קומות גדולות וחשוכות הכילו את התערוכה, שעברה כרונולוגית דרך השלבים השונים של עליית המשטר הנאצי, התעמולה, חוקי נירנברג, פריצת המלחמה, הגטאות והפתרון הסופי. דגם גדול ולבן של אושוויץ ניצב … להמשיך לקרוא
עד כתה ד' הייתי התלמידה הכי טובה בכיתה. לא היה לי ציון מתחת ל-95. ואז יום אחד קיבלתי בחזרה מבחן בחשבון, והציון שהיה עליו היה 16. מתוך 100. שש עשרה. אני לא זוכרת שהרגשתי שהמבחן קשה בזמן שעשיתי אותו, אני לא זוכרת שציפיתי לציון נמוך יותר ממה שאני רגילה. אני רק זוכרת שקיבלתי את המבחן, … להמשיך לקרוא
כמו רבים משורצי הרשתות החברתיות, גם אני התגלגלתי מצחוק אתמול על הוריאציות השונות לתקיפתו של שלום אייזנר את פעיל השלום הזר, במסגרת סיור האופניים באיזור יריחו. התקיפה לכשעצמה היא כמובן מזעזעת, נטולת פרובוקציה ורוויית אלימות, אבל מה שעשו מסביב לזה, ובכן, קורע. שלום בוגסלובסקי, מתוקף תפקידו כבלוגר הטוב בישראל כבר סיכם את העניין מהזווית הסמנטית … להמשיך לקרוא
הקליפ של הבינתחומי יצא השבוע, בתיעודו את חופשת הפסח השנתית של הסטודנטים באילת. עם יציאתו, תגובות נגעלות, עצבניות ולעגניות נפוצו ברחבי הפייסבוק והטוויטר. מה יש שם בעצם? הרבה נשים וגברים בלבוש מינימלי, רוויי אלכוהול, רוקדים, מתזזים ומתמזמזים לצד הבריכה, מראה נפוץ להפליא בכל ספרינג ברייק אמריקאית, רק שאת תפקיד הסטודנטים האמריקאים ממלאים ישראלים שמבוגרים מהם … להמשיך לקרוא
m0rebutter 