לא להשאר בחושך

הסערה שעורר פוסט הפייסבוק של ליאן רם בנוגע לנהג המונית שהטריד אותה מינית והדיון הציבורי בעניין שהמשיך גם כאן  הם סימנים לשינוי מבורך. רוב התגובות, עדיין, התמקדו בשאלה האם החוויה של ליאן היוותה הטרדה מינית לפי החוק, האם היא הגזימה ומה פתאום הלינץ' הזה באמצע היום, אבל חלקן, פתאום, התמקדו בעיקר- שינוי התודעה.שינוי התודעה הזה לגבי מה הן הטרדות מיניות ומתי לגיטימי להרגיש מאויימת הוא קריטי, מציל חיים. מול ים נשים (וגברים) שקוראות להחליק, לפלרטט בחזרה, לעקוץ, לתקוף, לצאת מהמונית הנוסעת כמו רמבו, עומדות ליאן ודומותיה ומתעקשות על זכותן לביטחון, מתעקשות לא להכנע לנורמה המעוותת של החלקה והשתקה.

תקופת הנערות חסרת התודעה, הבעייתית והאמיצה שלי סיפקה לי בדיעבד בנק פגיעות שלם ממנו אפשר לתת דוגמאות אישיות. הנה עוד כמה, שממחישות את הסכנה האיומה שבהחלקה, שבהשרדות בלבד, בלי תביעה לביטחון.

הייתי בת 16 וחזרתי בטרמפים מחיפה לישוב בו גרתי בעמק יזרעאל. הנהג רמז לכך שהוא בודד. רמז שיש לו הרבה ביטחון כלכלי. ביקש ממני לנסוע איתו, באמצע הלילה, לשמוע מוזיקה ולדבר. הוא אמר שהוא יכול להיות מאד טוב אלי. הוא דחף לי מאה שקל ליד. ביקשתי שיקח אותם בחזרה, והוא התעקש שאני אשמור אותן, כי יש לו הרבה, והוא יתן לי עוד. שתקתי, והוא בסופו של דבר עצר לי בתחנת האוטובוס. יצאתי, עם השטר ביד, ולא שמעתי מה הוא אמר אחר כך.

הייתי בת 16 ותפסתי טרמפ לנסיעה בת 5 דקות בין שני ישובים. חברה שלי היתה איתי, היא ישבה במושב האחורי. הנהג אמר כל מיני דברים על זה שאני יפה, ואני הנהנתי וחייכתי. כשהוא עצר, החברה שלי יצאה ואני פתחתי את הדלת. הוא לחץ על הגז, וכשהבין שהדלת כבר פתוחה הוא הסתפק בלתפוס לי את היד ולהעביר לק על הזרוע שלי. יצאתי ולא הבנתי למה אני מרגישה רע, כי הרי לא נאנסתי.

הייתי בת 15 ותפסתי טרמפ לתל אביב. הנהג נסע מאד מהר ולא דיבר איתי. כשהרמתי אליו את העיניים הבנתי שהוא מאונן, תוך כדי נסיעה בכביש החוף. פחדתי שהוא יעשה תאונה אז לא אמרתי כלום. באמצע הכביש הוא עצר כדי לגמור, והסתכל עלי תוך כדי. הוא מלמל שהוא רוצה עזרה, ואני התעלמתי. כשהוא המשיך לנסוע הוא נסע עוד יותר מהר. הוא שאל אם אני רוצה לשתות איתו קפה. נורמלי.

הייתי בת 15.5 ותפסתי טרמפ לתל אביב, לפגוש את החבר החייל שלי בתחנה המרכזית. הנהג התחיל לדבר על כמה שאשתו לא נותנת לו, כמה שהוא מסכן, וכמה שהוא אוהב כוס. הוא שאל אם אני אוהבת שיורדים לי. הוא עצר בשדה אחרי מחלף כפר יונה, וביקש לרדת לי. אמרתי לא. הוא התעקש, ואמר שאחרת הוא יוריד אותי פה ויסע. אמרתי בסדר. אחרי כמה דקות ביקשתי שיפסיק והתחלתי לרדת מהאוטו. הוא הסכים להמשיך לנסוע. הייתי אסירת תודה.

על כל טרמפ שעליתי הייתי אסירת תודה שלא אונסים אותי. אז מה אם שולחים ידיים, מה אם מציעים הצעות מגונות (כל כך מרובות שאני כבר לא זוכרת את פרטיהן). הייתי כל כך אסירת תודה שאני גם מקבלת לנסוע בחינם, וגם לא נאנסת. אז מה אם אני צריכה לפעול אקטיבית בשביל זה.

הייתי בת 14 ונסעתי בלילה במונית. הנהג ביקש שאני אעבור קדימה כדי שהוא יוכל לראות אותי ולדבר איתי. רציתי להגיע הביתה, ונעניתי. הוא ביקש לקחת אותי לנסיעה חינם, ביקש שאני אתקרב קצת, ואמרתי לא ולא ולא, בחיוך נחמד. אם את רוצה הנחה, את חייבת להיות נחמדה. אם את רוצה להגיע הביתה, את חייבת להיות נחמדה.

הייתי בת 15 ונאנסתי כי רציתי להגיע הביתה, ולא התאים לבחור שבאתי לבקר להקפיץ אותי הביתה.

הייתי בת 16 ונהג אוטובוס לקח אותי בחינם, בתנאי שאני אשב לידו. הוא שאל אותי למה יש לי חבר, והסביר לי כמה יותר טוב איתו, ועשה עיקוף כדי לא להגיע לתחנה.

הייתי בכל מיני גילאים ונהגי מוניות התעקשו לשים עלי יד, לבקש שאבוא איתם לקפה, לסיגריה, לסיבוב. החלקתי על ידיים. החלקתי על הרבה דברים, כי העולם עובד ככה ואני בתור אישה צריכה להשתמש במה שיש לי כדי לשלם פחות ולהגיע הביתה, ואז מה אם לא נעים לי.

אמרו לי להחליק, אז החלקתי, שיחקתי את המשחק והרווחתי מה שיכולתי. כשאילנה ברודו אומרת בסטטוס שהיא פלירטטה בחזרה עם נהג המונית שלה ועוד קיבלה הנחה בסוף, זה מחזיר אותי לשם, לסטייט אוף מיינד הזה, של הילדה השורדת, שרק רוצה לא להאנס ולא לקבל מכות ובשביל זה מוכנה להחליק.

לא הכל כאן בדיוק בדיוק בדיוק אותו הדבר. חלק מהמקרים הם טרמפים, ולכן הם אשמתי. חלק מהמקרים הם מוניות בהנחה, ולכן זו אשמתי. זה לא המקרה של ליאן.

למה צריך לאוורר את המקרים האלו, עם שם, ותמונה, ומספר? כדי לבסס נורמות בצורה הכי חזקה שיש, עם הכלים הכי חזקים שיש. זו לא הנורמה. לא להאנס זה לא סטנדרט סביר. לא להיות מוטרדת זה סטנדרט סביר, אחד שצריך לשאוף אליו. אם היה פייסבוק בתקופתי, אם היו ליאן ואחרות שמאווררות את הפגיעות שלהן ומציבות שוב ושוב ובאומץ סטנדרט נוקשה והוגן, הדברים האלו לא היו קורים לי. במקום סטנדרט של החלקה, פלירטוט נגד ושרידות, היה עומד מולי סטנדרט של זכותי לביטחון, זכותי לא להיות מוטרדת. הייתי יכולה בדיעבד, אחרי שעמדת הכוח הזמנית של הנהג נעלמת, להעלות את התמונה והמספר והפרטים לפייסבוק, ולעודד את ה"לינץ'". הייתי יכולה לקבל צדק, להשיג יכולת הרתעה, ולא רק  "לא להאנס".
זה מה שהן עושות בשביל נשים ונערות היום, הנשים שמעודדות "לינצ'ים". הן מציבות סטנדרט ויכולת הרתעה. הן מראות שלהחליק זה לא נורמלי, ושאין צורך להיות נחמדה כשאת לא רוצה, רק כדי לשרוד. הן מאירות את האפשרות לומר לא, הן צובעות בשחור את מה שהיה אפור ולבן, כדי להציל נערות ונשים שמשחזרות את הנערה שהייתי, שמחליקות, שצוחקות, שלא רואות את זה כמשהו בעייתי אלא כחלק מהאופן בו העולם עובד.

העולם עובד חרא. הלינצ'ים כביכול האלו- פרסום תמונתו של אדם שהטריד אותך מתוך עמדת כוח- משנים אותו, אפילו אם זה לא נעים ודורש לוותר על פריבילגיות כגון העברת זמן בפלירטוט למען אגו. וזה עובד. התודעה משתנית. זה כבר לא בסדר, כבר לא מחליקים על זה, זו לא נורמה טובה. אז הגברים המסכנים יחיו בפחד? שיחיו. הפחד הזה אפסי לעומת הפחד היומיומי של נשים שכל מבוקשן הוא להגיע מנקודה אחת לשניה. אני לא מוכנה להשאר בחושך, לא מוכנה להשאיר נערות ונשים בחושך, כדי שכמה גברים חסרי מודעות יוכלו להטריד אותנו בחסות החשיכה התודעתית, ואז להשתובב בשמחה באור.

מודעות פרסומת

11 thoughts on “לא להשאר בחושך

  1. הניסיון שלך לקשור ניסיון של נהג מונית (הגם אם לא מעודן) להתחיל עם מישהי בוגרת, להטרדות מיניות ומעשי אונס שבוצעו בקטינות הוא נואל, ולא ראוי בשום קנה מידה.
    מעבר לכך שאת נותנת יד להוצאת דיבתו של אותו נהג מונית, את מזלזלת בחוויות הקשות שעברו אותן קטינות.
    אני רואה מאוד בחומרה הטרדות מיניות אמיתיות. אבל זה פשוט בדיחה עצובה מאוד.

    • הטרדות מיניות אמיתיות! נפלא!
      כי יש אמיתי ולא אמיתי, ואלוהים שלח אותך מלמעלה, למרבה השמחה, לברור ביניהן!

      קו ישיר עובר בין להחליק על התנהגות מגעילה של חרא אחד כי זו הנורמה, לבין לאבד לחלוטין גבולות, עד שמה שנשאר זה ״הטרדות מיניות אמיתיות״- דהיינו, תודה שלא אנסת אותי.
      פרסום זה נשק. לפעמים חפים מפשע נפגעים, אבל לרוב זו הגנה עצמית אפקטיבית.

    • איזו הוצאת דיבה בדיוק? כל מה שנאמר עליו היה שהוא גרם לאישה להרגיש לא נעים. איך זה דיבה? זו הרי האמת.
      מה שבאמת מטריד אותי אבל זה שנראה לא הבנת שהחוויות הקשות הן של מאיה, זו לא אסופה של סיפורים, זה מכלול של חוויות במהלך שנה אחת בחייה של נערה אחת.
      אני אסיים בלהגיד שיש בוודאי קשר ישיר בין ההתנהגות של הנהג לאנסים בטרמפים – הקשר הוא ההרגשה שזכותך לעשות את זה. כן, בכך שאתה חושב שהנהג לא עשה שום דבר רע אתה יותר קרוב ללהיות מטריד מינית בעצמך, כי אתה מניח שמה שאתה עושה זה "לא באמת" הטרדה מינית אלא התחלה לגיטימית.
      ביטול החוויה אישית של ליאן בכך שהבעיה היא אצלה זה בדיוק הנורמה החברתית המאפשרת למטרידים להרגיש שהם בסדר.

      • אם אותה הצעה שהציע נהג המונית לליאן ( רווקה, על קו תל-אביב רחובות, סטרייטית, מזל שור (מינית ), בת 30+ ) הייתה מבוצעת על-ידי נהג מונית שנראה כמו "עוז זהבי" זה היה נגמר במיטה ( אולי באותו ערב ). ליאן נעלבה שנהג מונית שיכול להיות אבא שלה לא יפה במיוחד מעז להציע לה הצעות כאלה. היא לא טרחה להוקיע אותו במונית אלא לשלוף IPHONE ולחשוב איך היא מקדמת את האג'נדה שכל-כך קרובה לליבה. זאת כל האמת … אחד שיודע.

  2. ושאלה לכותבת, מבלי להצדיק חס וחלילה את החוויות הקשות שעברת, שאלת את עצמך פעם למה המשכת להכניס את עצמך לסיטואציות כאלה בכל פעם מחדש?

    • הממ, בוא נראה- כי ככה לימדו אותי שהעולם עובד, ולכל הפחות אפשר קצת להרוויח מזה? כי לימדו אותי שאין יותר גרוע מלהיות קורבן אונס, ולכן אם אני כל דבר אחר (משתפת פעולה, מתעלמת, נמלטת) אז אני נמלטת מגורל אכזר? כי היתה לי ילדות דפוקה ולא שמרו עלי?
      צודק, הכל מה זה אשמתי.

  3. בשנה האחרונה כדי להגיע לעבודה הייתי חייבת לקחת טרמפים כי לא הייתה תחבורה ציבורית ליישוב בו עבדתי. בכל טרמפ שכזה גם בגיל 25 אמרתי תודה שלא נאנסתי, ויותר מזה כל טרמפ שבו לא הטרידו אותי מינית הרגשתי שפגשתי את האדם המדהים ביותר בעולם. זה לא אמור להיות ככה! השנה הזאת הראתה לי שאנחנו רחוקים שנות אור ממצב בו בתור אישה אני יכולה להרגיש בטוחה. באחת הנסיעות האחרונות כבר לא יכולתי והתפרצתי אחרי שהנהג שאל אותי אם יש לי חבר, אם הוא היה בגילי זה היה לגיטימי, אם הוא היה שואל את זה בטון מתעניין זה היה לגיטימי, אם הוא לא היה מוסיף אחרי זה שיש לי גוף יפה אולי, יותר מזה כשעניתי לו שאני גננת הוא שאל אותי אם הוא יכול להצטרף לגן שלי. בשלב הזה אמרתי לו שהוא מטריד אותי כשהוא לא הבין הסברתי לו שאני נעולה איתו במכונית נוסעת ושבמצב כזה כל הערה שגורמת לבחורה להרגיש שלא בנוח וכן כל הערה מינית היא לא לגיטימית ונחשבת כהטרדה. כל האהבלים שלא מבינים שזאת האמא של ההטרדות אתם אהבלים וזהו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s