איך התפתחת, אישה?!

לאחרונה פרסמו כלכליסט כתבה על מסתרי האורגזמה הנשית, במסגרתה נעשה שימוש בהסבר "אבולוציוני" להתפתחותה של אותה אורגזמה. לפי מחקר המצוטט, הסבירות להתעבר עולה כאשר יחסי המין מערבים אורגזמה מצד האישה. המחקר המשיך ואמר כי גברים מושכים יותר סביר יותר כי יעוררו אורגזמות, וזהו לפיכך עוד תפקיד של האורגזמה- סינון. הכתבה העלתה חיוך בקרב נשים רבות מסביבי שקראו אותה, אבל אותי היא הרגיזה. היא הרגיזה אותי מהסיבה הפשוטה שההסבר המסופק לא מתאר שום התפתחות אבולוציונית אמיתית אצל נשים, וכן מספק הסבר מצויין להתפתחות אבולוציונית גברית במסווה של מחקר על נשים.

זה לא מרגיז בגלל תחושת קיפוח מגדרי, חלילה. זה מרגיז כי זה פשוט לא מדוייק, והוא נדבך נוסף בהנצחת סטיגמה מוטעית- האבולוציה הנשית. כן, נשים התפתחו. אלו שרחמן לא הותאם להליכה על שתיים לא העמידו צאצאים ו… כאן בערך זה עוצר. כידוע, אבולוציה היא למעשה העברת הגנים המתאימים הלאה- העמדת צאצאים ודאגה להביאן לגיל בגרות מינית כך שהם עצמם יולידו צאצאים נוספים. הזכרים בשבט רבים על מספר נתון של נקבות, ומבקשים להפרות מספר ככל האפשר מביניהן על מנת להעביר את הגנים שלהם הלאה. גברים יפים יותר, חכמים יותר, מוכשרים יותר וחזקים יותר יעמידו מספר רב יותר של צאצאים מאחר והם ישכנעו יותר נשים להזדווג עמן, ויביסו את הגברים האחרים בסביבתם בדרך למטרה זו. התיאוריה עובדת יופי כשזה נוגע לגברים. ומה עם הנשים?

לכאורה, נשים יפות יותר משכו יותר גברים ולכן התרבו יותר. בפועל לא היתה תחרות אמיתית בין נשים- כל הנשים מתרבות. חלקן מוצאות גבר חזק יותר שישמור על צאצאיו טוב יותר, וחלקן מטפלות בילדיהן טוב יותר, אך אם אנחנו מקבלים את ההנחת ריבוי הנשים העומדת במרכז הסברי הפסיכולוגיה האבולוציונית על הטבע הגברי (שאיפה להרביע נשים רבות ככל האפשר), עלינו גם לקבל כי היו אלו למעשה ילדיו של אותו זכר לא מספיק חזק שגוועו. הקולקטיב הנשי גווע, ולא ילדיה של אישה אחת בלבד. אם גברים זיינו כל דבר שזז, כל הנשים שמסוגלות היו ללדת שיחקו במשחק הגנטי. לא רק היפות או החכמות ביותר, כולן. גם המכוערות, גם רעות המזג, כולן שיחקו במשחק העברת הגנים הלאה.

חוקרי האבולוציה נוטים להתעלם כמעט לחלוטין מעובדה זו, ומניחים כי כפי שגברים התחרו ביניהם, גם נשים התחרו בינם לבין עצמן. הם הניחו לפיכך כי מה שנכון לגברים נכון גם לנשים, והופס! גברים ונשים התפתחו באופן שונה לחלוטין. אם נקבל להגישה המקובלת בפסיכולוגיה אבולוציונית גורסת כי התנהגות של נשים וגברים התפתחה באופן שונה ומותאם למין לאורך הדורות. גברים שלא שאפו לזיין את כל העולה בדרכן ולרבות נשים לא העבירו הלאה את הגנים שלהם, בעוד נשים שלא היו חומלות מספיק ושאפו למערכת מונוגמית עם זכר חזק לא הצליחו להעביר את הגנים שלהן הלאה.

מדובר בסיפור נחמד, ממנו המשיכו וגזרו השערות על השוני הביולוגי המובנה, מעבר לזה שמותווה על ידי אברי המין, על מוח נשי ומוח גברי, על תכונות נשיות וגבריות, והכל מתוך הנחה כי נשים וגברים פשוט התפתחו באופן שונה. למרבה הצער, זו גם גישה שדופקת הרבה נשים עם תוויות של חוסר רציונליות, אמוציונליות, אמהיות טבעית, ובאופן גורף ומזיק יותר- שטחיות וטמטום.

קופות מהלכות על שתיים

אז אם נשים לא חוו התפתחות אבולוציונית ספציפית להן, כיצד זה שאנחנו לא קופות שעירות מהלכות על ארבע? המפתח לתשובה זו היא ההבנה המהפכנית שלכולנו יש אבא. חצי מהגנים שלנו, גברים ונשים, הם גנים זכריים. האבות שלנו הם אלו שהתפתחו, ולקחו אותנו הבנות איתם. כל מה שזה אומר זה שאנחנו, גברים ונשים, לא כל כך שונים. לא התפתחנו עם סט איכויות שונה מהותית כי זה מה שסייע לנו לשרוד- התפתחנו עם סט איכויות (גברי) אחד, שניתן גם לבנות.

הפרסומים בתחום, למשל בנוגע לכך שגברים מוכשרים יותר הם מושכים יותר ומתרבים יותר, נוטים לייחד את מסקנות המחקר לגברים בלבד, כאילו נשים קורצו מחומר גנטי אחר בו אין את אותה החוכמה והכישרון. לפיכך המחקרים נקראים בדרך כלל כ:"גברים התפתחו אבולוציונית להיות מוכשרים יותר". אין צורך להרחיב על מדוע בדיוק זו תפיסה הרסנית, ולא משנה מאיזה פמיניזם באת. אותם גברים מוכשרים הפכו גם אותנו למוכשרות. התכונות המיוחדות שפיתחו גברים על מנת להתרבו עברו גם לנשים, הם חולקים אותן. זה כולל גם דחף מיני ואמביציות. זה כולל הרבה דברים בהם מקובל לתקוע טריז בין גברים ונשים ולומר: אתן כאלו ואתם כאלו, כי התפתחתם אחרת ולכן התנהגויות מגונות מוסרית הן "טבעיות" יותר אצל גברים, בעוד התנהגויות חיוביות אצל נשים מתוגמלות פחות, מאחר וזה "טבעי" להן.

אפילו הגורילה הזו לא קונה את זה

זו נקודת עיוורון במחקר, שלאו דווקא מונעת מאי אלו רגשי פטריארכיה ודיכוי, אלא פשוט מחוסר תשומת לב אקדמית. עם התפתחות התחום יותר תשומת לב מושמת לנקודה הזו, ומדענים וחוקרים מתחילים להודות כי זוהי בעיה בתיאוריה, עניין לא פתור ולא נהיר. ההכרה הזו טרם חלחלה לציבור הרחב, שעדיין מחזיק בעמדות אבולוציוניות לגבי טבען של גברים ונשים. אולי הגיע הזמן לשנות את זה, ולהודות כי עם כל הרומנטיזציה המעורבת בדבר, אנחנו לא רק שווים, אלא גם לא שונים כל כך.

(מאיה קוי)

מודעות פרסומת

8 thoughts on “איך התפתחת, אישה?!

  1. היי אנונימית, בתור אחד שעוסק בתחום של פסיכולוגיה אבולוציונית אני יכול לומר לך באחריות שאף אחד לא מזניח את הנשים בהסברים שלהם. גברים ונשים אכן עברו אבולוציה שונה אבל אחד לא יכול להתקיים בלי השנייה מעצם העובדה שגברים ונשים מתרבים אחד עם השני. כל תכונה שמתפתחת במין אחד חייבת להתקיים גם אצל המין השני אם כי לא בהכרח תבוא לידי ביטוי באותה צורה. את מוזמנת לקרוא על מחקרים שונים אצלי בבלוג, וספציפית לגבי האורגזמה הנשית, זו אכן תעלומה אבולוציונית. כתבתי לא מזמן על מחקר אחד בנושא והרבה עדיין לא ידוע. ואגב, למה את סבורה שבחירה מדויקת יותר של גברים על ידי נשים לא מהווה שום התפתחות אבולוציונית אצל נשים? אם מקבלים את זה שנשים בררניות יותר בבחירת בני זוג אז אפשר לראות איך הן פיתחו מנגנונים שעוזרים להן לבחור בני זוג מוצלחים על פי סממנים שונים שמעידים על איכות גנטית של הגבר. ואגב, גברים כלל לא מזיינים כל דבר שזז ולא מכיר שום תאוריה אבולוציונית שאומרת את זה. יש שונות גדולה מאוד במספר הפרטנרים המיניים אצל גברים וגברים רבים מתקשים למצוא בנות זוג. אני חושב שצריך להבדיל בין מה שכל מיני אנשים אומרים על הסברים אבולוציוניים ואיך הם לפעמים מתוארים בעיתונות הפופולארית לבין מה שהמחקרים אומרים בפועל. הנה המחקר על האורגזמה:
    http://greengross.wordpress.com/2012/02/07/%d7%9e%d7%a1%d7%aa%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%92%d7%96%d7%9e%d7%94-%d7%94%d7%a0%d7%a9%d7%99%d7%aa/

  2. אין ספק שכמו תכונות פיזיולוגיות, גם תכונות התנהגות הן חלק מהתורשה ומהאבולוציה של מין מסויים (טריטוריאליות, למשל, וגם התנהגויות הרבה יותר ספציפיות). אם תכונות פיזיולוגיות תורשתיות מסויימות יכולות לבוא לידי ביטוי משמעותי יותר אצל זכרים יותר מאשר אצל נקבות (למשל, שיער פנים אצל גברים), ולהיפך, אז למה לא תכונות התנהגות? הרי אצל תרנגולים, לדוגמא, ברור שהזכר הרבה יותר טריטוריאלי ותוקפני מאשר הנקבות, בעוד הנקבות הרבה יותר נוטות לדגור על ביציהן. יש מינים רבים שבהם תכונות ההתנהגות והכישורים ההתנהגותיים שונים באופן רדיקלי בין הזכרים לנקבות, ניתן בהחלט לשאול את השאלה: למה שלא יהיו הבדלים מסוג זה אצל המין האנושי? ברמה העקרונית, אין שום סיבה שבמין האנושי לא תהיה שונות התנהגותית מהותית בין שני המינים (זכר ונקבה), כמו שיש הבדלים מהותיים ובלתי ניתנים לערעור מבחינה פיזיולוגית. המטען הגנטי אולי נמצא הן אצל הגברים והן אצל הנקבות, אבל הגנים שבכרומוזומי המין שולטים על ביטויי מטען זה.

    עם זאת, למרות שתיאורטית ניתן לחפש הסברים אבולוציוניים להבדלים מנטליים והתנהגותיים בין גברים לנשים (לכאורה), בתכל'ס זה בולשיט. הטענה הטובה ביותר נגד חיפוש עקר זה היא דווקא מחקרים פסיכולוגיים נטו, שנעשו בחיפוש אחר הבדלים מנטליים והתנהגותיים בין המינים. כאשר חוקרים הבדלים בין יכולות מנטליות של נשים וגברים באופן רציני ועל פני תרבויות שונות, מוצאים כי כמעט אין הבדל מהותי ביכולות או בתכונות אלו. הדבר היחיד שבכל זאת הצליחו למצוא, וכנראה לכן הוא נשלף בתדירות כה גבוהה, היא שאצל גברים יש יכולת התמצאות מרחבית מעט יותר גבוהה. וזהו.

    יתר על כן, חקר האבולוציה הוא מדע, וככזה הוא נסמך על ראיות. יש לא מעט תתי-תחומים בחקר האבולוציה שמטרתם חשיפת וחקירת ראיות אלו. למשל: אמבריולוגיה, פליאונטולוגיה, גנטיקה וכו'. בשביל להתייחס ברצינות לתאוריות אבולוציוניות הקשורות בפסיכולוגיה והתנהגות של המין האנושי, תיאוריות אלו צריכות להביא בפנינו ממצאים. למשל: חקר התנהגות דומה בקרב מינים הקרובים לאדם, או עדויות להתנהגות דומה בקרב הסוגי האדם שהובילו להומו ספיאנס, וכדומה. כיום אין שום בסיס מדעי משמעותי שכזה – ההתנהגות בקרב קופי האדם השונים כל כך מגוונת, וכל כך רחוקה מהמוכר לנו בקרב בני האדם, שאי אפשר לבסס עליה שום תיאוריה משמעותית. הראיות הפיזיות הנוגעות לאבותינו האבולוציוניים כל כך קלושות, שראיות של התנהגות ו'או פסיכולוגיה הם בגדר פנטזיה פרועה. לא ניתן לחקור את האבולוציה של הפסיכולגיה האנושית, מן הטעם שאין כל תפציות, ראיות או ממצאים שבכלל ניתן להתבסס עליהם. מחקר מדעי על סיכויי ההתעברות בעת אורגזמה הוא עניין קלוש מאוד בהקשר זה.

    וחזרה לתיאוריה: במקרה המבודד והחריג של יתרון בהתמצאות מרחבית אצל גברים, דווקא ניתן לטעון, באופן תיאורטי, שזו תכונה שמבחינה אבולוציונית הועדפה אצל הגברים. יכול להיות שלהתמצאות מרחבית, למשל, למרות שהיא תכונה חיובית לכל הדעות, יש מחיר הישרדותי מסויים, שבגללו היא הועדפה רק אצל המין שנזקק לו בשל תפקידו בחבורת הציידים-לקטים הקדומה. זו סתם השערה לצורך הדיון, כמובן, אבל היא עשויה להסביר למה תכונה זו קיימת אצל גברים, אבל לא אצל נשים. אנו הרי לא יודעים מספיק על פעולת ומבנה המוח האנושי בשביל לדעת מה המחיר המנטלי של חיזוק תכונה מסויימת, ואם היא באה על חשבון תכונה אחרת. באופן תיאורטי, ייתכן שיש לכל חיזוק של תכונה התנהגותית מחיר בכישורים המנטליים הכוללים, או בגלל מבנה המוח, מחיר ספציפי בתכונה אחרת. אם זה המצב, האבולוציה תברור רק תכונות התנהגות או כישורים מנטליים הכרחיים, אפילו אם הם נראים מצויינים לשני המינים. באותו אופן, למשל, שרירים גדולים וחזקים יותר הם לכאורה תכונה שהיא תמיד יתרון, אבל המחיר הקלורי הכבר של הגדלת מסת שרירים גדולה חיזקה תכונה זו אצל הגברים (שכנראה היו הציידים) לעומת הנשים (שכנראה היו הלקטות).

    אני מביא את כל הטיעון הזה רק בשביל לטעון שלא הייתי פוסל ברמה ה*תיאורטית* הבדלים מהותיים בהתנהגות וביכולות המנטליות בין שני המינים, שמקורם באבולוציה. באופן *מעשי*, לעומת זאת, ובהתבסס על אינספור מחקרים השוואתיים על הבדלי היכולת בין גברים ונשים, נראה שהאבולוציה של מוח המין האנושי נטתה דווקא להבדלים מועטים באופן מפתיע בין המינים. בניגוד לכל הפסאודו-מדע שמחפש בנרות הצדקות לדעות קדומות מגדיות, בתכל'ס, מבחינתפקודית המוח הגברי והנשי דווקא דומים מאוד – ובניגוד לפסאודו מדע, עמדה זו דווקא נסמכת על מחקרים ברורים. כל התיאוריות הפסאודו-מדעיות על האבולוציה שהובילה להבדלים פסיכולוגיים בין גברים לנשים יושבות על כרעי תרנגולת לא בגלל שאבולוציה כזו אינה אפשרית בתיאוריה, אלא בגלל שמלכתחילה מחקרים פסיכולוגיים רציניים לא הצליחו למצוא הבדלים מהותיים ביכולות מנטליות בין גברים לנשים. אם מישהו רוצה לטעון שהאבולוציה הובילה להבדל פסיכולוגי מסויים, כדאי שקודם יביא מחקר אמין וחוצה תרבויות להבדל כזה – וכאמור, יש מעט מאוד מחקרים כאלו.

    אגב, פרט לעניין ההתמצאות המרחבית, שהוא לכל הדעות זניח למדי, יש הבדל מנטלי/התנהגותי נוסף כמעט מובן מאליו, שאותו כמעט אף פעם לא מזכירים בדיונים כאלו: גברים באופן עקבי ומובהק הרבה יותר אלימים מנשים. בכל תרבות ובכל זמן, יותר מקרי אלימות מתרחשים בידי גברים. למעשה, אני זוכר שקראתי פעם על נשים שעוברות טיפולים הורמונאליים לשינוי מין, ואחת הטענות של נשים אלו היתה שעם השינוי ההורמונאלי הן חשו יותר תוקפניות, ולמשל, התעצבנו הרבה יותר כאשר "חתכו" אותן בכביש. זה אמנם לא מחקר, אבל זו אנקדוטה מעניינת.

  3. פינגבק: חוסר אחריות תאגידית « האחות הגדולה

  4. מסכימה בהחלט.
    וזו בדיוק הסיבה שאני ממש לא אוהבת את ה"פסיכולוגיה האבולוציונית". אני כבר שנים טוענת שאם נשים וגברים הם כל כך שונים זה מזו, כיצד זה שהם יכולים להתרבות.
    זו נקודת עיוורון שנובעת בעיקר מתרבות שרואה נשים וגברים כשני הפכים. אם הייתה, כטענות שראיתי, העדפה של גברים לזיווג עם נשים קטנות יותר – כל המין האנושי היה מתכווץ, ולא רק נשים.
    קשה לומר מה היו המנגונונים החברתיים שהניעו את אבותינו בעבר להתרבות, ומי בחר במי, אבל אני מהמרת על השיטה של השימפנזים.

    • פונטיום, את יכולה לאהוב או לא את הפסיכולוגיה האבולוציונית אבל רצוי קודם לברר מה המחקרים בתחום אומרים באמת ולא מה אנשים חושבים או אומרים שהתחום עוסק בו. יש המון בלבול בין המחקרים האמיתיים בתחום לאיך שהם מצוירים בתקשורת. למשל, הטענה שיש העדפה להזדווגות עם נשים קטנות בטח לא מגיע מפסיכולוגים אבולוציוניים. גם אף פסיכולוג אבולוציוני למשל לא טוען שגברים הם הפכים לנשים וכולם מכירים בזה שגברים ונשים אכן דומים מאוד אחד לשני בהרבה מקרים. עם זאת, דווקא בגלל שהם מתרבים אחד עם השנייה מכאן נובע השוני, וזו בגלל תאוריה שנקראת ברירה מינית (ראי את ההסבר למטה בקצרה).

      אגב, דווקא כלל לא קשה לשער מה היו המנגנונים החברתיים שקשורים לרבייה אצל אבות אבותינו. אנחנו יודעים שצורת הרבייה נובעת בצורה ישירה מהבדלים בגודל בין זכרים לנקבות. למשל אצל גורילות, זכרים גדולים ב60% מהנשים ומקיימים שיטה שבה זכר אחד שולט על מספר גדול של נקבות. ככל שההבדלים הללו קטנים יותר כך יש יותר מונוגמיות בחברה. אפשר לכן די בקלות למקם את בני אדם על הרצף הזה ומכיוון שגברים גדולים מנשים ב15% אפשר ללמוד שאנחנו נוטים להיות מונוגומיים אבל לא לגמרי. מאובנים בשני מיליון השנים האחרונות מלמדים אותנו על ההבדלים בין זכרים לנקבות לאורך האבולוציה שלנו, למשל הומו ארקטוס שבו גברים היו גדולים יותר מנשים בפרופורציות גבוהות יותר ממה שאנחנו מוצאים אצל בני אדם מודרניים. זו רק דרך אחת ללמוד על האבולוציה של ההבדלים בין המינים.

      אני כמובן לא טוען שהכל מושלם והכל ידוע אבל יש הבדל בין לומר אמירות גורפות שלא יודעים כלום או שהכל בולשיט לבין לבחון את הממצאים שמגיעים מתחומים שונים ולראות האם הם עולים בקנה אחד עם השני, סותרים או לברר את המשמעות שלהם בצורה אחרת. יש שיטות מחקר מאוד מתוחכמות בתחום שלדעתי עולות בהרבה על שיטות מחקר אחרות ברוב מדעי החברה. בשורה התחתונה, בלי לקחת אפילו בחשבון את האפשרות שיש השפעות אבולוציוניות שונות על גברים ונשים (או בכלל) עומד בסתירה לחקירה מדעית אמיתית של כל שאלה. לא תמיד יתגלו הבדלים כאלו או שהם יכולים להיות זניחים אבל צריך לפחות לבחון אותם.

  5. יואב, אני תוהה על סמך מה אתה קובע שבתכלס זה בולשיט כהגדרתך למצוא הסברים התנהגותיים או קוגנטיביים? האם אתה מכיר את המחקרים בתחום שחיפשו ומצאו הסברים כאלו ויכול להראות שהם לא נכונים? האם אתה מתמצא בשיטות המחקר של התחום שאתה קורה לו פסבדו מדע או קובע בנחרצות שהעדויות לאיך אבות אבותינו חיו קלושות (האם אתה מומחה לפאליאונתולוגיה או ארכיאולוגיה שאתה קובע קביעה גורפת כזו)? בצורת ההסקה שעל בסיסה יודעים אם הסבר אבולוציוני מסוים נכון או לא? עקרונית, אם מקבלים שהאבולוציה נכונה, אין שום סיבה לחשוב שהיא הפסיקה לפעול על בני אדם ובטח לא על המוח של בני אדם שהוא האיבר הכי מורכב בטבע. צריך להביא הוכחה חזקה מאוד למה האבולוציה לא תפעל על מוח אנושי יותר מאשר להפך! בפועל, שיטות המחקר בפסיכולוגיה אבולוציונית דומות לאלו שנעשות במחקרים אבולוציוניים על חיות אחרות. מעניין שכשמוצאים הבדלים אבולוציוניים על סמך תאוריות אבולוציוניות תקפות אצל חיות אחרות, אף אחד לא מתקומם שהמדע הוא בולשיט למרות שהשיטות זהות לגמרי. למה אצל יונקים אחרים זו לא "בעייה" שאין עדויות ארכיאולוגיות לאיך הן חיו לפני מיליוני שנה (לא שאני אומר שזה נכון, אבל פשוט הטענה הזו לא מושמעת במחקרים הללו)? כמובן שזה גם לא בהכרח העדות החשובה ביותר לדעת אם משהו הוא אבולוציוני או לא אבל אני פשוט תוהה.

    בפועל, הבדלים בין גברים ונשים נגזרים מאותה תאוריה (ברירה מינית) שאנחנו משתמשים להסברים על הבדלים בין המינים אצל חיות אחרות שמתרבות בצורה זוויגית. הרבה מההבדלים בתפיסות, העדפות ורצונות של שני המינים נובעים ממה שנקרא השקעה הורית דיפרניציאלית. אצל רוב מוחלט של היונקים, כולל בני אדם, הנקבה היא זו שמשקיעה יותר בצאצאים. אצל בני אדם, נשים נושאות בעלויות של ההריון ותינוק תלוי בהן במידה רבה בתקופה שלאחר הלידה בגלל שהוא צריך להניק. נכון שבחברה המודרנית יש תחליפים להנקה ואפשר לגדל תינוק אפילו ללא אם, אבל בחברות ציידים לקטים שמהן התפתחנו זה לא היה אפשרי ותינוק כזה דינו היה מוות. בנוסף, הפוריות של נשים מוגבלת יותר. יש להן מספר קטן יחסית של ביציות שהוא מספר קבוע שנקבע בלידה, והן גם חוות הפסקת הוסת בסביבות גיל 50 לכל המאוחר. גברים לעומת זאת פוריים כמעט כל חייהם, וגם אם יש ירידה בפוריות שלהם בגיל מבוגר עדיין הם מסוגלים להוליד ילדים.

    מכל ההבדלים הללו יוצא שנשים הרבה יותר בררניות בבחירת בני זוג והן מעוניינות בבן זוג שישאר איתן ויתמוך בהן ובילדים העתידיים שלהם. התמיכה של הבעל קריטית לגידול התינוק (שוב, בסביבה שבה התפתחנו אבולוציונית) ולכן נשים צריכות להזהר עם מי הן שוכבות כי אם הן נכנסות להיריון והגבר לא נמצא איתן אז זה מעמיד אותן במצב קשה לגדל ילד לבד.

    יש שפע עדויות להבדלים שונים בין גברים ונשים שאתה ואחרים יכולים למצוא אצלי בבלוג. המחקרים המדעיים בתחום נעשים על ידי חוקרים מהשורה הראשונה, מתפרסמים בכתבי העת היוקרתיים ביותר והם מחמירים מבחינה מדעית לפחות, ובמקרים רבים יותר, ממחקרים מקבילים שמנסים להכחיש הבדלים בין המינים. אחת הנקודות הבולטות מעבר להבדלים הגנטיים הברורים היא ההבדלים ברמות ההורמונים. לגברים יש טסטוסטרון גבוה יותר בממוצע, ושינויים ברמות הטסטוסטרון הם בעלי השפעות מרחיקות לכת. יותר טסטוסטרון אצל גברים משמעו יצר מיני חזק יותר, אבל גם נטייה גבוהה יותר לבגידות, נטייה לאלימות ועוד. מה שמעניין הוא שאצל נשים שיש להן רמות טסטוסטרון גבוהות מתגלות התנהגויות שהן טיפוסיות יותר לגברים. למשל, ילדות קטנות ייטו לשחק יותר במשחקים של בנים, למשל עם מכוניות. הם גם תיטנה להיות אגרסיביות יותר. הרבה מההבדלים הללו אפשר לנבא עוד מלפני הלידה על פי רמות ההורמון ברחם! אי אפשר לומר שיש חיברות ברחם. נשים עם רמות גבוהות של הורמונים גבריים גם מצליחות יותר במבחנים קוגנטיביים שגברים לרוב מצטיינים בהם כמו מבחן של רוטאציות מנטליות. יש גם הרבה עדויות לשינויים בהתהנגות של נשים כתוצאה מהזמן של המחזור החודשי. נשים למשל ייטו להתלבש בצורה פרובוקטיבית יותר בזמן הביוץ ולחפש באופן פעיל יותר פרטנרים מיניים (יותר בגידות נעשות בזמן הזה גם כן).

    יש מאות מחקרים רציניים כהגדרתך שמראים על הבדלים בין המינים ורבים נסקרים אצלי בבלוג. אתה מוזמן לקרוא ולהגיב שם אם אתה חושב שמשהו לא בסדר איתם. בניגוד למה שאתה אומר, מחקרים על אלימות הם מהנפוצים ביותר בתחום ולמעשה המחקרים של מרטין דלי ומרגו וילסון היו מהראשונים בפסיכולוגיה אבולוציונית בכלל והם דנו בהרחבה בהשלכות של ההבדלים הללו, כולל למה יש יותר אלימות מצד הורים חורגים גברים (על בסיס הגיון אבולוציוני מוצק). אין לי שום בעייה עם ביקורת על התחום אבל רצוי שקודם כל היא תהיה מיועדת ותוך הבנה מה התחום אומר ומה הוא. לצערי אני מוצא שחלק ניכר מהביקורות נובעות מחוסר הבנה שלו או מניסיון להשחיר אותו לא על בסיס מה שהוא אומר בפועל אלא מה שאומרים עליו.

    אני מפנה אותך לשני פוסטים שכתבתי שדנים בכל מיני ביקורות נפוצות ושגויות על התחום אבל יש הרבה אחרים אצלי בבלוג:

    http://greengross.wordpress.com/2007/03/11/%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%90%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%92/

    http://greengross.wordpress.com/2010/02/19/%d7%9b%d7%9e%d7%94-%d7%90%d7%99-%d7%94%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a7%d7%a9%d7%a8-%d7%9c%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%94-%d7%90%d7%91%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%a6%d7%99/

  6. כל הפסיכולוגיה האבולוציונית היא פסאודו מדע. היא יכולה להסביר כל התנהגות שהיא, אפשר למצוא "יתרון אבולוציוני" [גם זה מונח מפוקפק] לכל דבר וגם להיפוך שלו, וכל התנהגות אנושית שניתן להעלות על הדעת, אפשר למצוא התנהגות דומה לה בקרב בעלי חיים. וגם את ההתנהגות בעה"ח אנחנו נפרש ונתאר בהתאם לתרבות שלנו.

    אז על כל מצב שקבוצה אנושית נמצא בו, אפשר לעשות פריז, להראות למה דווקא הוא התפתח, ולהראות כחיזוק בע"ח שמתנהגים באותה דרך. כאשר חל שינוי תרבותי באותה קבוצה ונוצר מצב חדש, ניתן שוב לעשות פריז על ההתנהגות, להראות למה דווקא הוא התפתח, ולהראות כחיזוק בע"ח שמתנהגים באותה דרך וחוזר חלילה.

    בכלל, כל התחום מתעלם לחלוטין מסוציולוגיה והבניות חברתיות. אם ניתן להסביר התנהגות מסויימת באמצעות החברה, אין צורך ללכת לחפש *עוד גורם* ביולוגי. תער אוקהם וזה..

    הסיפור הזה שסיפרת בבלוג על התפתחות הגברים, הוא רק סיפור. הוא סיפור שמדענים יספרו לעצמם אם הם חיים בחברה בה הגברים הם סובייקטים והנשים הם אובייקטים, בחברה בה חוזק, תחרותיות והישגיות נחשבות כתכונות נעלות, בחברה בה המיניות של הגברים נמצאת במעמד גבוהה מאוד ונחשבת כצורך חזק ולרוב עליון על צרכים אחרים, גבריים ונשיים, בחברה בה יופי נשי נחשב כ"פרס" של גברים. חברה כזו תייצר בדיוק את הסיפור הללו. חברה אחרת תייצר סיפורים אחרים, ואם תרצה גם תמצא להם ייתרונות הישרדותיים ודוגמאות מהטבע.

    חברה אחרת הייתה יכולה לספר את סיפור התפתחותינו כסיפור של הנשים. סיפור של אורגניזם שיוצר בקרבו אורגניזם חדש, מעביר הלאה את הגנים ואם מדובר ביונקים אף מחברת אותו. בשביל זה הוא זקוק לאורגניזם מאותו הזן, אך "חסומים" או "עקרים" (שאינם יכולים ליצור אורגניזם חדש) לצורך אקט של כמה דקות ולאחר מכן הם הופכים להיות מיותרים.
    סיפור שכזה יתמקד כמעט אך ורק בהתפתחות האורגניזם היוצר, בהתפתחות תכונותיו, וסיפורם של האורגניזמים העקרים יהיה נגזרת של צרכיו ותכונותיו של האורגניזם היוצר.
    סיפור כזה יימאו לו כל ההוכחות האבולוציוניות שיצטרך (שהרי הוא רק דרך אחרת לספר אותן עובדות), ויימצאו התנהגויות שתומכות בו.
    כמובן שהוא יכול להתפתח רק בתרבות אחרת, פאטריארכיה הפוכה (לא מאטריארכיה, כי איני יודעת מהי מאטריארכיה פרט להיותה מילה, אין לה בשבילי את המטען התרבותי של הפטריארכיה [למשל קידוש המדע ורתימתו לשימור הסדר החברתי]) בה הנשים בראש, לכן הסדר החברתי שהוא יבוא לשמר באמצעות פסאודו מדע יהיה סדר אחר שמתאים לסיפור כמו כפפה ליד, כפי שהפסיכולוגיה האבולוציונית הנוכחית מתאימה לפטריארכיה כמו כפפה ליד.

    • אבל זהו, שאני מציעה אופציה אחרת. הפטריארכיה מעודדת את תיאורית ״ההבדלים המובנים״, עם ובלי קשר לתכונות המיוחסות לנשים וגברים ודירוגן היחסי. לפי מה שכתבתי אין הבדלים מובנים, רק דמיון. התיאוריות הנוכחיות פשוט מתייחסות לעניין מתוך נקודת מוצא מונוגמיסטית וגברית, שלא רואה או מסבירה אבולוציה נשית ממטר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s